אירוע לב תופס ישראלים רבים באמצע החיים. זיעה קרה, כאבים – והחיים משתנים. אירוע מוחי הוא תמיד הפתעה – ובמקרים רבים, מגיע ללא סימנים מקדימים, אך משנה כליל את החיים. אירועים אלו יכולים לקרות בבית או במקום העבודה, וגם אם ברוב המקרים הכל יסתיים בשלום, עדיין יכולות להיות השלכות רבות על המשך החיים.
כך למשל מ.ז, נהג מונית בן 62, התווכח עם סדרן התחנה על סידור העבודה. כשהתלהטו הרוחות הוא החל לחוש ברע ועבר אירוע לב. “רבים לא יודעים שהתקף לב המתרחש על רקע אירוע בעבודה (פיזי או נפשי), יכול להיות מוגדר כפגיעה בעבודה”, מספר עו”ד עמוס כהן, שותף מנהל ממשרד עו"ד מרקמן טומשין המתמחה בנזיקין וליווי תביעות מול ביטוח לאומי.
מ.ז הגיע אלנו על מנת שנייצג אותו בתביעה לנכות כללית, קצבה המשולמת למי שכושר השתכרותו נפגע. במקביל לטיפול בתביעה זו, הגשנו תביעה על מנת שיכירו במ.ז כנפגע עבודה. לאחר שהוכר, ליווינו אותו לוועדות הרפואיות ובזכות זאת הוא זכאי לקצבה בגובה 7,500 ₪ נטו לחודש, ששקולה לסכום מצטבר של כ-1,500,000 שקל”, מפרט עו"ד כהן.
איך להיות מוכר כנפגע עבודה
לטענתו של עו"ד כהן הזכות להיות מוכר כנפגע עבודה היא זכות משמעותית ביותר. “אם אירוע הלב או האירוע המוחי התרחשו על רקע אירוע חריג בעבודה הם יכולים להיות מוכרים – כפגיעה בעבודה (אפילו אם התקף הלב או האירוע המוחי עצמם לא אירעו בעבודה אלא בבית למשל). בהתאם לאחוזי הנכות קמה הזכאות לקצבה מביטוח לאומי, המתחשבת בשכר הברוטו, כפי שקיבל מ.ז”, מסביר עו"ד כהן.
“תביעה להכרה כנפגע עבודה יכולה להיות מוגשת שנים רבות לאחר קרות האירועים (הלב או המוחי) או שנים רבות לאחר הפרישה מהעבודה, ואף במקרים שבהם החולה נפטר, אלמנתו יכולה להגיש תביעה ולהיות זכאית לקצבת תלויים הגבוהה בדרך כלל בהרבה מקצבת השארים”, מספר עו"ד כהן.
ט.ס, רואה חשבון בן 63 מהמרכז, חווה זאת על בשרו. לאחר שיחה סוערת עם אחד מלקוחותיו שקיבל קנס חריג מרשויות המס, הרגיש ט.ס קושי בדיבור ובראייה, לצד שיתוק בגפיים. בבית החולים התברר כי הוא סובל מאירוע מוחי.
"ט.ס הגיע אלינו כדי לבדוק את הזכויות שלו. בזכות הטיפול שלנו, האירוע המוחי הוכר כתאונת עבודה; ט.ס הוכר כבעל 60% נכות, וקיבל קצבה חודשית בגובה 13,500 שקל (נטו) לכל חייו – סכום מצטבר של כ-2.7 מיליון שקל, מפרט עו"ד כהן.
למעבר לשאלון קצר לבדיקת הזכות להיות מוכר כנפגע עבודה עקב אירוע לבבי או מוחי – אנא בחרו את התשובה המתאימה:
מהו אותו אירוע חריג:
המבחנים שיבחן הביטוח הלאומי על מנת להכיר בהתקף לב או באירוע מוחי הם חריגות האירועים ומידת השפעתם על קרות האוטמים. זהו מבחן משולב, מבחן עובדתי, משפטי ורפואי.
אירוע חריג בעבודה יכול להיות נפשי או פיזי – מבחינה נפשית יכול להיות מדובר בוויכוח עם עובד או לקוח, שיחת טלפון קשה, הזמנה לשימוע, מכתב פיטורין, עסקה שכשלה וכיוב'. מבחינה פיזית יכול להיות מדובר בהרמת משאות כבדים, מאמץ מיוחד כמו ריצה, העברת משרד וכיוב'.
אירוע חריג שכשמו כן הוא – עליו להיות שונה ומיוחד אל מול שגרת העבודה. מי ששגרת עבודתו כרוכה במתחים או מאמץ פיזי, לא נוכל לטעון לאירוע חריג- אלא אם יצביע שבאותו מקרה היה פיק החריג משגרת העבודה.
אף חשוב שתהיה סמיכות זמנים בין האירוע לבין קרות האוטם. עו"ד כהן מדגיש – "אירוע לב, בדרך כלל, יכול להיות מושפע מאירוע חריג שאירע דקות ועד 48 שעות מקרות האוטם. במקרה של אירוע מוחי הדגש הוא על אירוע חריג שאירע סמוך מאוד – כלומר דקות או באותו היום".
"פעמים רבות נדחות תביעות של עובדים, בשל מילוי טפסי התביעה באופן שגוי, בשל מתן דגש דווקא לגורמים הלא נכונים והחסרת פרטים חשובים שיכולים להאיר את מלוא התמונה באור אחר. לא אחת תביעות נדחות בשל מחדלים של הנחקר במהלך חקירתו בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי או בשל אי הבאת ראיות חשובות". מסביר עו"ד עמוס כהן.
מסיבה זו, נבקש להבהיר כי מסמך זו אינה מהווה תחליף לייעוץ או ייצוג משפטי, ע"י בעל מקצוע המצוי בתחום זה.
עו"ד כהן מספר כי במשרדו ישנה מחלקה ייעודית שעוסקת בייצוג נפגעים במקרים של אירועי לב ואירועים מוחיים. "מודבר במחלקה מקצועית שמכירה היטב את התנאים להכרה ובקיאה באספקטים הרפואיים – היא מלווה אישית כל לקוח בשלב הגשת התביעה, בוועדות הרפואיות ובמידת הצורך בבית הדין לעבודה וזאת ע"י טיפול זהיר ודקדקני עד למימוש הזכויות", מסכם עו"ד כהן.
